מר אריה פרץ

אריה נולד במעלות בשנת 1972 לאחת ממשפחות המייסדים של הישוב. את לימודיו התיכוניים סיים בבית ספר אורט בעיר, הוא התגייס לצבא ובשנת  1993 התחיל ללמוד במכללת אורט בראודה בכרמיאל. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו במגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
אריה נשוי קטיה מרטיננקו ולהם 3 ילדים.
אריה חווה מצוקות בחייו אך על אף הקשיים הצליח ללמוד ולהתפתח. הוא רואה את ההוראה כדרך להשפיע על הדור הצעיר לפרוץ, כמוהו, מחוץ למעגל העוני.
אריה מאמין בציווי הערכי שזוהי חובה לעזור לזולת ולכן הוא פנה אל עמותת "עזרא ומרפא" במעלות והצטרף כמתנדב פעיל. התנדבותו המסורה והעיקשת להשגת ציוד ולעזרה לנזקקים מזכה אותו להיות יו"ר העמותה.
אריה מחויב למתן מיטב השירות, להתייחסות אישית, להטיית אוזן קשבת לכל פונה ולנתינה מכול ללא תמורה.
על כל אלה ועוד מוענק לו אות המתנדב.​

מר אריה פרץ

מר גדי רייזנר

הוריו של גדי רייזנר שרדו את השואה ועלו ארצה להקים משפחה. מהונגריה בשנת 1948 והקימו משפחה בקיבוץ יפעת שם נולד גדי בשנת 1954.
לגדי, שלושה אחים. הבכור נפלת במלחמת יום הכיפורים בסיני.
גם גדי רייזנר מסמל את קיבוץ הגלויות. נשוי לפלורה ילידת מצרים ולהם 4 ילדים המחליטים לעזוב את הקיבוץ ולעבור להתגורר במעלות.
כאן הוא מוצא כר נרחב לפעילות למען הציבור ובפרט למען החיילים ומשתלב באגודה למען החייל ופועל בה למעלה מ-7 שנים ולאחרונה נבחר כיו"ר ועד האגודה.
מוביל בטיפול ברווחת החייל בצה"ל והוא מקדיש את כל משאבי הועד לטובת רווחת החיילים וזאת ללא תמורה.
על פעילותו זו לאורך השנים תוך מאמץ מיוחד לנצל, בין היתר, את הרקע הטכני שלו בכדי לסייע למשפחות במעלות. מדיר שינה מעניו בכדי לממש את החזון שהחייל ידע כי מאחוריו יש עורף אוהב ודואג.
על מעשים אלה מוענק לו אות המתנדב.​

מר גדי רייזנר

גב' גיזלה אבקסיס

גיזלה אבקסיס עלתה לישראל מטריפולי שבלוב כשהיא בת 13. בשנים הראשונות הרבתה להתנדב בבית החולים פוריה בעיקר בטיפול בקשישים. בשנת 1965 עברה לגור בתרשיחא עם בעלה ושני ילדיה והתמסרה לגידול ילדיה שנולדו בזה אחר זה, שנה אחר שנה עד הילד הארבעה עשר שלה.
גיזלה היא דוגמה ומופת לדור המייסדים במעלות. היא ובעלה ימין זכרו לברכה הינם משפחה מובילה בקהילה שהצליחו למרות כל הקשיים לשמור על תא משפחתי ולבנות את ביתם באיכות, ובהתמדה הראויים להערצה.
לגיזלה אבקסיס מוענק אות התנדבות על היותה אישה ואם מסורה לבני ביתה ועל תרומתה הרבה לקהילת מייסדי מעלות. ​

גב' גזלה אבקסיס

מר דוד ויגמן

דוד ויגמן עלה לישראל מחבר העמים בעלייה הגדולה של שנת 1992 והגיע הישר לקיבוץ בית העמק. דוד, בעל תעודת MA מוסמך כמהנדס אלקטרוניקה ותקשורת, הגיע למעלות תרשיחא ומשנת 2009 ועד היום הוא מתנדב במגוון תחומים בעיר בניהם הינו משמש יו"ר מנהלת רובע א' שם הוא עוסק בטיפוח איכות הסביבה,  מתנדב במרכז האומנויות ע"ש ברר ועוסק בתחומים רבים ומגוונים.
דוד נכון להגיע בכול עת ולכול קריאה של תושב לעזרה וסיוע.
על תרומתו לקהילה, על מסירותו ללא תנאי, ועל אהבתו לארץ ולעם מוענק לו אות המתנדב.

מר דוד ויגמן

היחידה לכוננות עירונית

מטרתה של היחידה לכוננות עירונית הינה להקנות לתושבי העיר תחושת ביטחון ורוגע. היחידה פועלת בשיתוף הצבא ותפקידה לשמור על ביטחון היישוב ולסייע לקב"ט העיר. היחידה מעורבת בחיי הקהילה גם בזמני שגרה וגם בזמני חירום.
מייסד ומקים היחידה הינו רמי שלמון אשר אירועי הטרור בגליל וטבח התלמידים בנתיב מאיר בשנת 1974 הביאו אותו להחלטה שיש צורך להקים יחידת כוננות שתורכב מתושבי מעלות ותהיה מוכנה בכול עת להתייצב ולבצע משימות ביטחוניות. ליחידה הוא גייס לוחמים במילואים והיום היא מונה 25 לוחמים בהם 5 חובשים ופרמדיק.
רמי שלמון מקדיש את מירב זמנו, מרצו והידע הביטחוני להכשרת היחידה הנחשבת לאחת המובילות בארץ בתחומה.
על תרומת היחידה לביטחון הישוב, האזור והמדינה כולה מוענק ליחידה אות המתנדב.​

היחידה לכוננות עירונית, מר רמי שלמון

גב' זהבה אזולאי

זהבה אזולאי לבית חיון נולדה במרוקו בשנת 1952 ובשנת 1956, בהיותה בת 4 עלתה עם הוריה לישראל. המשפחה הגיעה היישר לכפר הנטוש תרשיחא. ב- 1970 עברה המשפחה להתגורר בשכונת "משק עזר" במעלות.
ב-1969 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל החימוש בפיקוד מרכז. היא נישאה לפרוספר אזולאי ולהם ילדה אחת.
זהבה מתנדבת בארגונים שונים מתוך החובה להקדיש את עצמה לזולת והצורך לעשות מעשה חסד.
בין היתר מתנדבת זהבה:
ברובעים –  כיו"ר רובע ג'
במשעול – מיזם של עמידר במסגרת שיקום שכונות.
באגודה למען החייל – שם היא מתנדבת באיסוף תרומות לסייע לחיילים בודדים, להכין חבילות ועוד.
בסיירת הורים – אחת לחודש יוצאת זהבה לסיורי לילה מטעם סיירת עיר ללא אלימות
זהבה אזולאי היא דוגמה ומופת לאזרחית מהשורה המקדישה את כל זמנה למען הזולת מתוך אהבה וסיפוק. מעשיה הם סמל להתנדבות ולמופת ועל כל אלה מוענק לה אות המתנדב.

גב' זהבה אזולאי

מר חיים רוימי

חיים רוימי, בן 42 בן להורים זוזו וזהבה שעלו ארצה ממרוקו. נשוי לנורית ברנס ולהם שלושה ילדים.
בגיל 38 התגלתה בגופו מחלה קשה והוא נאלץ לעבור טיפולים קשים. כששכב בבית החולים, נדר חיים נדר כי יקדיש את חייו לעזרה לנזקקים ולחלשים. לאחר החלמתו הצטרף חיים אל אחיו ומתנדב בבית העלמין של מעלות בכל עזרה שמתבקש. הוא עוזר להשלים מניין, לעזור בחפירה, לסייע לאלמנות קשישות או לאלמנים בודדים.
חיים הצטרף לעמותת "חיים" ופועל בה בכול מאודו הוא הקים מעבדה לתיקון כלי חשמל בביתו ומקדיש את מירב זמנו הפנוי.
על תרומתו שלא על מנת לקבל פרס למען הקהילה והנזקקים הוחלט להעניק לו את אות המתנדב.

מר חיים רוימי

מר יהושוע שושן 

יהושוע שושן בן 71 אילם חרש ולו שישה אחים ששלושה מהם אילמים חרשים. נשוי למזל ולהם 6 ילדים.
יהושע הוא תופעה נדירה בנוף האנושי חברתי של מעלות שלא הפך את מוגבלותו לחסרון ובחר שלא להיתדפק על דלתי לשכות הרווחה. נהפוך הוא, למרות מוגבלותו הוא פונה לשוק העבודה ואינו מבקש הנחות ורוצה להיות כמו כולם ואת זה הוא מסביר בתנועות ידיים חדות, ברורות ותכליתיות וכשהיו מנסים לסייע בידו הוא היה מבקש, בנימוס של חרש אילם – "לא תודה".
יהושוע עובד בתע"ש 24 שנים כרתך, והוא נחשב למקצוען ברמה גבוהה. נתנו לו משימה והוא ביצע אותה על הצד הטוב ביותר למרות שלא שמע את רעש המתכת הנצרבת.
גם כשהמפעל נסגר לא נפלה רוחו של יהושוע והוא הצטרף לצוות העבודה של מטעמי תפן כאיש אחזקה במשך 12 שנה עד צאתו לפנסיה.
צה"ל פטר אותו מהשירות. ויהושוע לא מוותרומחליט על "שירות צבאי עצמאי" ומתנדב למד"א לכול משימה שתוטל עליו. הוא מקדיש את זמנו ומרצו ורואה בהתנדבותו משימה לאומית שאין לה תחליף.
על מסירותו ודבקותו בעשייה למען הקהילה מוענק לו את אות ההתנדבות.

מר יהושוע שושן

מר יחיאל לב

 ".... בְּהִתְנדֵַּב עָם, בָּרְכוּ ה' "
יחיאל לב רק בן 17. תלמיד ישיבה תיכונית אורט. בן ללאה וחגי לב. אח לעוד 6 אחים ואחיות. למעלה משלוש שנים הוא מהווה "חברותא" לקשיש בן 86 ממייסדי מעלות.
נפגש עם הקשיש פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים בין שלוש לשעתיים כל מפגש, ואם יש צורך הוא מאריך את הזמן.
לתמיד ישיבה, ולכול אדם, יש משמעות למילה חברותא. הגזורה מהערך ללמוד בזוגות. למה הדבר דומה?
(ילקוט שמעוני): "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"‏. 
ועוד מוסיפים (פרקי אבות): "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא וללמוד יחדיו.
 יחיאל לב הצעיר מחליט לקיים את מצוות חברותא ולכך הוא מגייס את הקשיש בן ה-86 ומנהל איתו דו שיח להנעים את חיו ולהעשיר את רוחו. ‏
חברותא זו אינה מספקת את יחיאל והוא יוצא איתו לטייל בחוצות העיר, לערוך קניות ולטפל בכול נושא הקשור לרווחתו של הקשיש.
ליחיאל לב מוענק אות המתנדב על מסירותו ועל קיום המצווה ללמוד בחברותא.

מר יחיאל לב

גב' חנה קליימן

חנה קליימן לבית פרץ נולדה במשב צרופה בחוף הכרמל להורים סוליקה ויצחק שעלו ארצה בשנת 1956.
למעלות היא מגיעה עם בעלה שמואל לעסוק בהוראה, וכיום היא  יועצת חינוכית באולפנה צבייה, למעשה היא בין מייסדות האולפנה.
יחד עם בעלה היא מיסדת גמ"ח לזכר הוריה "שמחת ש"י" על שם שולה ויצחק פרץ.
חנה משקיעה ממשאבים משפחתיים ורותמת את בעלה וילדיה. רוכשת ציוד רב ומסייעת באירועים כמו חתונות, בריתות, ושמחות שונות לצד אירועי אבלות.
גמ"ח הלך וגדל והיה לשם דבר בעיר ומחוצה לה ולשם כך היא מסתייעת רבות במתנדבים בעיקר בנות אולפנה צבייה המסייעים ברישום וארגון הציוד.
זהו מעשה חסד ורצון השם לסייע לנזקקים. הילדים שלי, אומרת חנה, צריכים ללמוד ולהטמיע את הצורך בעזרה לזולת.
על תרומתה ומעשיה למען הקהילה והנזקקים הוחלט להעניק לה את אות המתנדב.​

גב' חנה קליימן

מר עותמאן דג'ים 

עותמאן דג'ים תושב תרשיחא מקדיש את מירב זמנו וכוחו לסייע ולעזור לנזקקים. הוא חבר במנהלת רובע בתרשיחא ומתנדב באופן קבוע בסיירת הורים אשר דואגת לאתר , לעזור ולמנוע אלימות ושוטטות.
עותמאן לא רק עוזר לזולת הוא גם מראה לזולת כיצד לעזור לקהילה. פעם בשבוע הוא מקבץ כמה נערים ומסביר להם על חשיבות השמירה על איכות הסביבה וביחד איתם הם מנקים רחובות בשכונה.
על כל אלה ועוד מוענק לו אות המתנדב. ​

מר עותמאן דג'ים