מר ברוך מיכאלי

יליד 1959 קרית אונו, ישראל.
נשוי ואב לחמישה.
אביו עלה בשנת 1935 מגרמניה ואמו עלתה מיד עם קום המדינה מאוסטרליה. הייתה בין ראשוני העולים מסניף בני עקיבא מלבורן.
ברוך למד במדרשת נועם בפרדס חנה ולאחר מכן בישיבת ההסדר במעלות.
שירת בחיל שריון ונלחם במלחמת שלום הגליל.
בשנת 1981 נבחר למזכיר הקהילה הדתית במעלות.
מתוקף תפקיד זה דאג לקידום ופיתוח התרבות והחינוך בעיר.
סייע רבות לקליטת עולים במעלות.
בשנת 1983 החל עבודתו כמורה בנתיב מאיר ובית ספר רמב"ם נהריה.
כבר בשנת 1984 מונה למנהל בית הספר רמב"ם וחבר מועצה במעלות וכל זה בהיותו בן 24 בלבד. 
במשך 17 שנה עבד כמנהל בית ספר - 14 שנה בארץ ו-3 שנים באוסטרליה.
משנת 2002 החל עבודתו במשרד החינוך המחוזי, וכיום הוא ממונה על קליטת תלמידים עולים בחינוך הדתי.
לפני שנתיים קבל את פרס איש החינוך המחוזי המצטיין.
אשתי שרית מעודדת את הפעילות ההתנדבותית הנפלאה שלו.
בנו הבכור קבל פרס ראש אמ"ן ביצירתיות מבצעית וקצין מצטיין רמטכ"ל. 
ברוך מיכאלי כיהן כחבר מועצת העיר קרוב ל-30 שנה ובשנת 2011 נבחר לסגן ראש העיר ויו"ר הנהלת המתנ"סים. את כל התפקידים ביצע בהתנדבות. 

מר ברוך מיכאלי

סיירת הורים

סיירת הורים מעלות

ראיון עם יהודית שטיינקויט 
זו השנה הרביעית לפעילות הסיירת. הסיירת הוקמה בשנת 2011 בפרויקט "עיר ללא אלימות".
מתנדבי הסיירת, בתחילת דרכם, הוכשרו לכך, קיבלו קורסים וסדנאות אשר עוסקות בהתמודדות עם בני נוער בסיכון, מתן מענה מתאים, איך לגשת וכו'...
הסיירת חולקה לחוליות, כל חוליה יוצאת אחת לחודשיים בין השעות 22:00-01:00 בלילה ומסיירים בכל העיר. באירועים מיוחדים כמו; ערב השנה החדשה, ל"ג בעומר, פורים ועוד, כל הסיירת יוצאת לשטח יחד, ואף חוברים אליה הילדים מהחינוך הבלתי פורמלי.
בשנה האחרונה הנוער משתף אתנו יותר פעולה ובני הנוער מספרים לנו על הבעיות שלהם. הם מכירים אותנו ומזהים אותנו. יש לנו נוער מקסים בעיר.
מה הביא את יהודית לסיירת הורים? - יהודית היא אדם שאוהב לעזור. עוד מיסודה כך גודלה וכך חונכה בבית. מתוך הצורך של הדאגה לילדיה, הרצון שלה לתת ולהעניק, מתוך מקום אכפתי גם עבור ילדים אחרים. המוטו שלה הוא לייצר סביבה נעימה ובטוחה בחוץ עבור בני הנוער של העיר וכמובן גם עבור ילדיה, שהינם בני נוער בעצמם.
לרוב המתנדבים בסיירת יש ילדים בגיל נעורים. אך יש גם פנסיונרים שמתנדבים מתוך מקום של דאגה לשלום הילדים ואכפתיות. 

סיירת הורים תרשיחא

ראיון עם אדגים אתמן 
הסיירת החלה פעילותה בתחילת שנת 2010 - דרך תכנית "עיר ללא אלימות".
המתנדבים עברו קורסים והכשרות. בסיירת תרשיחא יש כיום כ-30 מתנדבים, אשר יוצאים לסיור בכל יום חמישי. יש מתנדבים קבועים, כמו אדגים אתמן, ויש שמחלפים תלוי בזמינות של המתנדבים. הרכב המתנדבים: הורים, מורים, עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות.
לפני הסיור מגיעים לתחנת משטרה לעדכן שהם בסיור, בזמן הסיור פוגשים צעירים, יושבים איתם, מדברים, מאתרים נוער עובר חוק או בסיכון, ובסוף הסיור ממלאים דו"ח שעובר לרכז הרובע אליאס מעיקי שאחראי על הסיירת בתרשיחא.
לסיירת יש שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה והמשטרה ועם הגורמים הרלוונטיים לטיפול בנוער. 
מאז תחילת עבודתה של הסיירת, בשנת 2010, ועד היום ישנו מיגור בתופעת הוונדליזם והשתייה בחבורות רחוב בכפר. פעם היו רואים הרבה לכלוך בכיכרות וברחובות והיום יש יותר מודעות. בני הנוער מודעים יותר לפעילות הסיירת ושומרים על הסביבה ומשתפים פעולה עם המתנדבים. 

סיירת הורים

גב' רחל אסולין

רחל ילידת שנת 43' (בת 71), עלתה ממרוקו בשנת 1953, גרה מאז ועד היום במעלות.
לרחל יש 7 ילדים, 12 נכדים, 5 נינים.
רחל לא עבדה מעולם. הייתה עקרת בית וטיפלה בילדיה.
רחל מתנדבת בחברת קדישה, בטהרת המת, מזה 35 שנים.
לפני 35 שנים היא פנתה לחברת קדישה במטרה לעשות מצווה ומאז ועד היום מתנדבת בכל זמן שצריכים אותה.
רחל רגילה לעשות את המצווה ואינה מפחדת. היא מספרת שאין מה לפחד מהמתים צריך לפחד מהחיים: "כמה שזה קשה וכואב מתרגלים לזה. העשייה הזו אינה דבר קל בכלל למרות שאני לא מפחדת". 
על מה שהיא עושה היא לא מוכנה לספר בשום פנים ואופן מפאת כבוד המת: "בשום פנים ואופן אסור להוציא את הסוד מטהרת המת". 
רחל נוהגת לבקר בבית הקשיש ואוהבת לספר סיפורים ומעשיות מהתנ"ך לנוכחים שם, יש לה זיכרון טוב וזוכרת סיפורים עוד ממרוקו. 
נאמר אליה: מתנדבת עם כל הלב, בזמנים לא שגרתיים ובהתראה קצרה, תמיד מפנה זמן להתנדבות בכל התראה. 

גב' רחל אסולין

גב' חנה וקנין

חנה וקנין נולדה בשנת 44' (בת 70) במרוקו ועלתה ארצה בשנת 65' ומזה 50 שנים מתגוררת במעלות.
חנה אם ל-6 ילדים וסבתא ל- 14 נכדים. בשנים הראשונות לאחר העלייה לארץ גידלה את ילדיה וטיפחה את משפחתה.
חנה עבדה כטבחית בגני ילדים במשך 20 שנים.
לאחר מכן עבדה 14 שנה במתנ"ס במשק הבית ובמקביל התנדבה ומתנדבת עד היום בחברת קדישה מעלות בטהרת המת.
 
על 20 שנות התנדבותה, חנה אינה נוטה לספר הרבה מפאת כבוד המת, וזה מראה על גודל הנתינה שלה, אשר מתבטאת בצניעות, ענווה, בידיים חזקות אשר מחבקות את המת, בלב רחב, בחסד עליון וללא כל תמורה.
על כל אלה ועוד מוענק לחנה אות המתנדב.
 
חנה נמצאת במקום הכואב ביותר לאדם להיות בו- לפגוש את המת- זו דרכו של עולם. חשוב שאנשים ידעו שיש מי שמוכן לעשות את החסד האחרון עם המת: "מכרה שלי, לפני 20 שנה, ביקשה ממני לבוא ולעזור, אמרתי לה כן. בהתחלה היה לי מאוד קשה ולאט לאט התרגלתי. כואב זה תמיד כואב. באים הביתה, מתקלחים, אוכלים ונחים. פשוט ממשיכים את החיים והכל נשכח".

גב' חנה וקנין

מר אורי צייגר

אורי נולד בחיפה בשנת 1943 - דור עשירי בארץ .
בשנת 1974 עבר להתגורר במעלות עם אשתו ושני ילדיו. ביתו השלישית נולדה במעלות.
הגיע למעלות עם קבוצת עובדי רפאל אשר החליטו להשתקע במעלות לאחר הפיגוע בבית ספר נתיב מאיר. מטרת הקבוצה הייתה להתיישב ביישוב כגרעין חזק שיצור רוח התנדבותית ודחיפה בפן המקצועי. 
מאז הגעתם למעלות אורי ואשתו רותי הפכו לפעילים מרכזיים במגוון תחומים, כגון: הקמת תנועת הצופים, הקמת מועדון הרוטרי- אורי כיהן כנגיד רוטרי ישראל, סיוע בקליטת העלייה מחבר העמים בדגש על שילובם בשוק העבודה וקליטתם בקהילה, כיהן כיו"ר הראשון של ועד ההורים בית ספר אורט וארגן תרומות מהארץ ומחו"ל, סייע רבות בתרומות לבית הספר למוסיקה.
אורי יזם והקים את תחרות הנואם הצעיר לנוער אשר הפכה מהתחרות מקומית לארצית. 
אורי כיהן כראש ועדה במגוון וועדות קהילתיות .
כיום אורי חבר באגודת ידידי בית חולים נהריה, עמותת מרכז אומנויות, עמותת על"ה ועמותת הצל ליבו של ילד.
את אורי כולם מכירים וניתן לפגוש אותו כמעט בכל פעילות קהילתית ברחבי העיר.

מר אורי צייגר

גב' היאם הוארי

​נולדה בשנת 1964 בכפר יסיף למשפחת חטיב. 
בשנת 1986 נישאה לג'מאל הוארי, בן תרשיחא, ומאז מתגוררת ועובדת בתרשיחא. 

היאם אם לשלושה ילדים, בנה סטודנט לראיית חשבון, ביתה סטודנטית במסלול מחקרי למדעים מדויקים באונ' תל אביב- מצטיינת דיקן שנתיים ברצף, וביתה הקטנה סטודנטית מצטיינת בפקולטה למשפטים. 

היאם עובדת מזה 15 שנה כמגשרת בבית ספר יסודי תרשיחא. 

בזמנה הפנוי פעילה קהילתית במספר רב של תחומים ופרויקטים בניהם: תכנית פותחים עתיד, רווחה, פעילה למען הקהילה הבדואית, מלגת פר"ח, פרויקט אשת חי, פרויקט הטף ועוד. 

היאם זמינה לכל החפץ בכל שעות היום והלילה, בכל ימי השנה, חוצה מגזר ודת. היאם רואה בעשייתה הקהילתית עבודת קודש, ללא תמורה חומרית אלא מנטלית.

גב' היאם הוארי