מר שלום שם טוב

שלום שם טוב היה בן 13 כאשר עולה ארצה עם הוריו ושאר בני המשפחה המונה 9 נפשות היישר לדירה בת שלושים וחמישה מטרים רבועים בלבד. לאחר שחרורו מצה"ל הוא מתקבל לעבודה במד"א כנהג אמבולנס ובמאי אותה שנה הוא משתתף בפינוי הפצועים של תלמידי צפת שנפצעו בטבח בבית הספר נתיב מאיר. מאורע זה משאיר את רישומו על שם טוב. ולא נמחה מהזיכרון והוא מחליט להקדיש את עצמו, את מרצו ואת יכולותיו לסייע לאנשים כשהוא עומד לרשותם 24 שעות ביממה. 
מסירותו ונכונותו לעבודה מאומצת, מביאה אותו לקבל עליו את ניהול התחנה במעלות. כמי שראה וחש את הטרגדיה של הטבח בנתיב מאיר הוא מעמיד לעצמו שתי מטרות לביצוע, הכשרת נהגי אמבולנס והקמת יחידת מתנדבים. שתי המטרות הושגו.
לאחר כ-30 שנות שירות יוצא שם טוב שלום לפנסיה. 
על מסירות לאורך השנים, על יוזמה ומטרות פורצות נתיבים, על ראית הנולד בהקמת יחידת המתנדבים הוא מקבל את אות שירות למען הציבור.​

מר שלום שם טוב